mainpage
גרבי ספורט

מחקר תחת לחץ

 

בדי לחץ במהלך ספורט ולאחריו הופכים יותר ויותר פופולריים. יצרני מותג מפרסמים שהלחץ משפר, בין שאר הדברים, את הביצועים ואת ההתאוששות. ד"ר בילי שפרליך מאוניברסיטת הספורט הגרמנית בקלן מסכם את הממצאים המדעיים האחרונים.

כיום ישנם סוגים שונים של בדי לחץ המשמשים לספורט, החל מגרביים וכלה בחליפת גוף מלאה. בדי לחץ שימשו ביעילות במשך שנים רבות במחקרים קליניים. בייחוד, מטופלים לא פעילים השוכבים כמו גם מטיילים בטיסות ארוכות לובשים גרבי לחץ כדי למנוע קרישי דם (טרומבוזיס).


לקבוצות אנשים אלה, הגרביים הבטיחו זרימה טובה יותר במערכת הורידים, לחץ ורידי חוזר נמוך יותר ובכך נפח גדול יותר של דם ורידי חוזר ללב. השפעות חיוביות אלה ואחרות הביאו מספר חברות בתעשיית  ביגוד ספורט להשיק בגדי לחץ המיועדים במיוחד להגברת הביצועים הספורטיביים ולשיפור ההתאוששות. הן מפרסמות מספר מנגנוני פעולה, אשר מכוונים לתמוך בשיווק של המוצרים השונים: "אספקת חמצן משופרת" "הפחתת עווית שרירים" "הפחתת שחיקה ובלאי של השרירים" ו"סיבולת גבוהה יותר" הן רק חלק מהטענות הפרסומיות הנמצאות באינטרנט. אבל מהם מנגנוני הפעולה, ומהי העדות המדעית הקיימת הנוגע לתועלות של ביגוד לחץ בספורט.

 

כיצד עובד ביגוד לחץ?

כפי שמשתמע מהשם ביגוד לחץ מפעיל לחץ חיצוני על השרירים. הדבר משפר את זרימת הדם לשרירים ולרקמות החיבור שסביבו. הדרישות המקדימות לאספקה אופטימלית של חמצן ושל חומרים מזינים לשרירים היא זרימת דם יציבה. הדבר קשה יותר לביצוע בעת עמידה זקופה, כך שמספר מנגנונים חייבים לסייע לתנועת הדם חזרה ללב. הדבר חשוב כיוון ש- 85 אחוזים מכלל נפח הנוזל בגוף נמצא במערכת כלי הדם. לחץ מכני חיצוני, לדוגמה מביגוד לחץ, גורם לחלוקה מחדש של הנפח ממערכת הוורידים השטחיים לוורידים העמוקים. מזה בתורו מגביר את קצב זרימת הדם למערכת הורידים העמוקים. אפקט זה לעתים קרובות מזוהה עם פינוי מוגבר של חומרי פסולת מטבוליים ואספקת חמצן משופרת לשרירים ולכן ביצועים משופרים. 

 

במהלך פעילות גופנית (כגון הליכה או ריצה) יש השפעה נוספת: ממוקמים במרווחי קבועים בורידים –  שסתומי הורידים, כפי שהם מכונים. פועלים כצמד, הם מונעים מהדם לזרום חזרה לכיוון של הגפיים דבר שמתרחש בין כל פעימת לב. באותו הזמן הורידים נדחסים באמצעות כיווץ השרירים ("משאבת וריד שריר"). הדבר מעביר את נפח הדם משסתום וריד אחד לבא אחריו, בכיוון הלב. אם המנגנון הזהמופרע או עובד באופן מאומץ מדי (לדוגמה, בעמידה או בישיבה במשך תקופות ארוכות), הורידים הופכים נפוחים ופעולת שסתומי הוורידים אינה מספקת (פעילות מוגבלת). הדבר גורם לתחושה של "רגליים כבדות". הגברה של זרימה ורידית חוזרת ללב בסופו של דבר משמעותה הגברת הפוטנציאל של הלב עצמו וכך הגברת אספקת של דם ושל חמצן לאיברים.

 

מה צריך להילקח בחשבון?

 

בהתבסס כל מנגנוני הפעולה שאוזכרו, ביגוד לחץ בפעילות ספורטיבית הוא שימושי רק אם הלחץ מותאם אנטומית. כלומר שהלחץ הוא חזק ביותר באזור הקרסול ופוחת בהדרגה מעל לברך עד לירך. הדבר מכונה לחץ "מדורג". אין זה ברור עדיין איזה לחץ הוא לחץ אופטימלי. לגרבי או מכנסי לחץ, טווח הלחץ של 20 עד 30 מ"מ כספית בקרסול נחשב כאופטימלי (1 מ"מ כספית הוא לחץ סטטי שיוצר מילימטר אחד של עמוד כספית).

 

"בדי לחץ חייבים להיות מותאמים באופן אישי"    

 

מבלי להתחשב בלחץ, כל בד לחץ צריך להיעשות לפי מידה. מספר יצרנים מתאימים את הבגדים לפי גובה ומשקל, כיוון שעדיין אין קנה מידה ברור. אך זה עלול לגרום להבדלים ניכרים בלחץ.

 

הממצאים של מחקרים מדעיים בנושא של לחץ הם לעתים קרובות סותרים. זו תוצאה של הבדלים  בתוכניות מחקר ובפרוטוקולי מחקר, ברמת הביצועים של נבדקי המחקר ובלחץ שיושם. כיום, מלבד גרבי הלחץ הקלסיות, ישנם בשוק גם מכנסי לחץ, מכנסיים קצרים וחליפת גוף מלא עם פעולת לחץ. קיימים גם בדי לחץ עם לחץ "לסירוגין". הווה אומר שישנם גדלים שונים של משטחי לחץ. זו אחת הסיבות מדוע תוצאות המחקר לעתים קרובות משתנות. ההבדלים יכולים להיות מוסברים בעובדה שמשתני מדידה רבים (כגון זרימת דם) יכולים להימדד רק באופן חלקי במהלך כיווץ מרבי של השריר. יותר מכך, מספר קטן של נבדקי מחקר, חוסר בקבוצות בקרה ומידה קטנה של השפעה גורמים לשונות בתוצאות מחקרים, אשר מקשים על טענת "היעילות" של בדי לחץ.

 

איזו הוכחה?

בנקודה זו סטייה קטנה (אך חשובה) לניתוח סטטיסטי עשויה להיות מותרת: מחקרים ניסיוניים מנסים להוכיח את התוצר או את התפוקה (תוצאה) של התערבות ("לבישת בגדי לחץ") כנגד קבוצת ביקורת ("לבוש רגיל" או "עירום") בדרכים סטטיסטיות. ייתכן בהחלט שהתוצאות הן "משמעותיות" או אף "משמעותי ביותר". מה הדבר אומר? ובכן, להבדלים בין גדלים נמדדים או משתנים בסטטיסטיקות מתייחסים כבעלי משמעות. הדבר אומר, שההסתברות שההבדלים הם אקראיים היא קטנה. אם מערבים מובהקות בעניין, מבחינה סטטיסטית הדבר מרמז שהשוני אינו קיים למעשה. בעזרת הסטטיסטיקה, נערכת בדיקה כדי לבסס האם ההתערבות ("לבישת בגדי לחץ") נבדלת מתמטית מבקרת ההתערבות. אבל: מסרים פרסומיים כגון "לבישת ביגוד לחץ מגבירה באופן משמעותי את הביצועים" למעשה אינם אומרים דבר.

 

אין זה ברור האם לבדי לחץ יש השפעה על ביצועי הסיבולת. נראה שיש להם השפעה חיובית על עוצמת השריר וההתאוששות.

 

בסיוע של חיפוש במאגרי נתונים בינלאומיים, ניתחנו 37 מחקרים בנושא "ספורט וביגוד לחץ" מ-20 השנים האחרונות. המטרה הייתה חישוב דרגות ההשפעה בין לבישה לאי לבישה של ביגוד לחץ ובכך להשוות את המובהקות התאורטית (וייתכן המעשית) של המחקרים.

 

מה אנחנו למדים?

 

בהתאם לתוצאות לבישת בגדי לחץ במהלך פעילות ספורט מועילה אם אתה:

1) מעוניין לשפר את העוצמה המרבית

2) רוצה להגביר ביצועי האצה 

3)רוצה לשפר את גובה הקפיצה

 

התוצאות מאוד בלתי עקביות אם האדם עוסק בפעילויות ספורטיביות:

1) רוצה לשפר את הספיגה של החמצן וריכוז הלקטט ("סיבולת" כביכול) או

2) רוצה לשנות את הזמן עד התשישות ("כושר עמידה").

שתי הנקודות האחרונות זקוקות במיוחד למחקר נוסף כדי לאפשר הצגת אמירות מובחנות. נראה שלמשתתפי המבחן הייתה תפיסה אישית חיובית או שלילית על עומס האימון, תלוי בתכנית המחקר.

 

"תלוי מה הספורטאי מנסה להשיג"   

 

אם ביגוד לחץ נלבש כדי להמריץ את ההתאוששות לאחר פעילות ספורטיבית, צריך להיות מודעים לדברים הבאים:

1) צייני התאוששות ולחץ בדם מתנהגים באופן שונה כתלות בתכנית המחקר (כרגע אמירה בנושא אינה אפשרית)

2) ריכוז הלקטט בדם נוטה לרדת מהר יותר בעת לבישת ביגוד לחץ (על אף שאין זה ברור, האם  הדבר נובע מהלחץ עצמו או מהעלאת טמפרטורת העור הנגרמת באמצעות הלחץ).

3) טמפרטורת הגוף עולה בעת לבישת ביגוד לחץ.

4) כאבי שרירים ונפיחות מופחתים באמצעות לבישת ביגוד לחץ.

5) ביצועי קפיצה, מאוץ, וכוח מרביים שבים מהר יותר בעת לבישת ביגוד לחץ.

 

מסקנות וסיכום

 

אז האם לחץ עובד? 

התשובה: תלוי מה הספורטאי רוצה להשיג. עליך להיות מודע לנקודות הבאות בעת שקילת הנושא:

 

1) קיימים סוגים שונים של ביגוד לחץ (גרביים, מכנסיים, מכנסיים קצרים, חליפת גוף מלאה). התועלת הפרטנית מכל אחד מהם עדיין אינה ידועה.

2) ביגוד לחץ חייב להיות מותאם לפי מידה. עד עתה אין  הסכמה על הרמה של לחץ הדרגתי.

3) אין כל תקפות מדעית. בשל השוני בתוכניות המחקר, המידע הזמין בלתי עקבי ביותר. על כל מחקר ישנו למעשה מחקר הסותר אותו.

4) מסתמן שלביגוד לחץ יש השפעה חיובית על ביצועי מאוץ, קפיצה וכוח מרבית.

5) השימוש בביגוד לחץ למטרות הגברת סיבולת אינה ניתן להוכחה.

6) למטרות התאוששות, לביגוד לחץ יש השפעה חיובית בעיקר על כאבי שרירים ונפיחות. התאוששות מהירה יותר לביצועי קפיצה, מאוץ וכוח מרביים והפחתה מהירה יותר של לקטט בדם, הינם אפשריים.

7) צייני התאוששות ועומס אחרים בדם מתנהגים באופן שונה, כתלות בתוכנית המחקר.

ד"ר בילי שפרליך ודניס פטר בורן

 

המחברים:

 

 ד"ר בילי שפרליך  (33) ראש המחלקה "לאבחון סיבולת ומחקר כישורים" במכון למידע מדע האימון והספורט באוניברסיטת הספורט הגרמנית בקלן. הוא חקר בין שאר התחומים את השפעת של בדים שונים על ויסות חום באנשים ועל ביצועים גופניים.

 

 

 דניס פטר בורן (24) כתב את עבודת הגמר לתואר ראשון שלו בנושא "השפעה שלביגוד לחץ על התאוששות לאחר מאמץ גופני". הוא תלמיד לתואר שני בנושא "מדע פעילות גופנית ואימון" באוניברסיטת הספורט הגרמנית בקלן.